לכל יורש קיימת האפשרות להסתלק מן המגיע לו מירושת המנוח. מעשה ההסתלקות, פשוטו כמשמעו, הינו וויתור על זכות. לפעולת ההסתלקות משמעויות רבות, שחשוב לקחת אותן בחשבון, לרבות האפשרות שצד ג' יתקוף את ההסתלקות ויעתור לבית המשפט לביטולה.
ההסתלקות הינה מעיזבון המנוח, בהתאם לזכויות הקיימות ו/או המגיעות לעיזבון המנוח בעת הפטירה. לכן, במצב בו נכד מסתלק מעיזבון אביו, ואילו הסבא נפטר לאחר מכן – אז הנכד יבוא בנעליו של אביו המנוח, לפי הוראות חוק הירושה. הנימוק לכך הוא שרואים את הנכד כיורש ישיר של הסבא, ולא יורש באמצעות אביו שנפטר. מצב זה בא להמחיש לנו את הצורך לקבוע בצוואה הוראת יורש במקום יורש, ולא להזניח זאת ליד המקרה (להרחבה בעניין זה ראו ת"ע 17293-03-12 ע.ז. ואח' נ' ג.ר.).
האפשרות להסתלק מעיזבון, מבוססת על זכותו של אדם שלא לרשת. ישנם מצבים בהם זכות זו מנוצלת לרעה, למשל, כאשר יורש מנסה באמצעות ההסתלקות, להימנע מתשלום חובותיו לנושים שלו. במקרה מצער שארע לאחרונה, אב נסע ברכב עם בנו התינוק, ועקב תאונת דרכים התינוק הלך לעולמו. רצה הגורל והאב לא היה מבוטח. ההורים תבעו את חברת הביטוח הממשלתית לתשלום פיצויים בגין מותו של הבן. האב, הסתלק מעיזבון בנו המנוח, באופן שאמו של הבן המנוח הייתה היורשת. באופן זה, ניסה האב להימלט מתביעת השתתפות בנזק, מצד חברת הביטוח כנגדו. בית המשפט בבאר שבע, בהבינו היטב הנטען, הורה על ביטול ההסתלקות של האב מעיזבון בנו, לבקשת חברת הביטוח (להרחבה ראו ת"ע 43928-05-17 קרנית נ' ע.א. ואח').
